עמנואל עמירן-פוגאצ'וב

עיין ביצירות מאת עמנואל עמירן-פוגאצ'וב בהוצאת המכון

עמנואל פוגצ\'וב נולד בוורשה להורים ילידי אוקראינה. את הנגינה בפסנתר וכן ראשית לימודי המוזיקה החל עמירן במוסקבה בגיל 10 לערך. את המוזיקה לבת יפתח, אשר חיבר בגיל 12, השמיע עמירן למשורר חיים נחמן ביאליק בעת התארחו בבית הוריו. בשנת 1921, עזבה המשפחה את מוסקבה. בדרכה לארץ ישראל שהתה כשנה בוורשה וכשלוש שנים בברלין, שם המשיך עמירן את לימודי המוזיקה. בשנים 1930-1928 השתלם עמירן אצל פרופסור שלמה רוזובסקי בירושלים. במקביל עבד כמורה למוזיקה וכשומר בכפר הילדים בגבעת המורה, אותו יסד וניהל אביו. מ-1930 לימד עמירן בתל אביב, בבתי ספר ובגני ילדים וכן בסמינר \'גבעת השלושה\' ובבית המדרש לגננות שבהנהלת יחיאל היילפרין. במוסד זה המשיך את מפעלו המוזיקלי של קודמו, יואל אנגל. הפסקה בעבודתו המוזיקלית והחינוכית חלה עם נסיעתו ללונדון להשתלמות נוספת בקומפוזיציה ובחינוך מוזיקלי במכללת טריניטי למוזיקה אצל סר גרנוויל בנטוק ואלק רוליי. ב-1945 יסד וניהל יחד עם פרופסור ליאו קסטנברג את המדרשה למחנכים למוזיקה בתל אביב. ב-1948 הקים עם מפקד חיל התותחנים, שמואל אדמון-רפופורט, את תזמורת התותחנים. ב-1949 נתמנה למפקח-מרכֵז ראשון על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך והתרבות. בתפקידו זה פעל בהתמדה לארגון ושיפור הוראת המוזיקה בגני הילדים ובבתי הספר, בקונסרבטוריונים ובאקדמיות למוזיקה. פעל להקמת תזמורת הגדנ\"ע. היה בין מקימי תנועת \'נוער מוזיקלי בישראל\', ושימש כיו\"ר הנהלתה שנים רבות. הקים את הסניף הישראלי של המועצה הבינלאומית למוזיקה, המסונפת לאונסק\"ו. עשר שנים היה חבר ההנהלה העולמית של האגודה הבינלאומית למחנכי מוזיקה (ISME), ואף שימש שנתיים כסגן נשיא הארגון. היה בין מייסדי אקו\"ם וחבר הנהלתה במשך שנים רבות. חיבר כ-600 שירים, שחלקם זכו למעמד של שירי-עם וריקודי-עם, מוזיקה לתיאטרון, ועוד.