דב כרמל

עיין ביצירות מאת דב כרמל בהוצאת המכון

המפגש הראשון של דב כרמל עם המוסיקה היה בעל-כורחו: בכיתה ג\' \"גררה\" אותו אמו לחזרה של מקהלת בית-הכנסת השכונתי (בניין מפואר, היום: מוזיאון השואה בבודפשט). הוא שר סופרן במקהלה זו וגם ניגן בכינור עד סוף כיתה ה\' - כאשר כל הפעילות היהודית נקטעה ע\"י מאורעות השואה. בתום המלחמה המשיך בלימודי כינור, אך במה שנוגע למקהלה, כבר לא היה למה לחזור... עם עלייתו ארצה בשנת 1949, הגיע לקיבוץ דליה ובעזרת מלגה של עליית-הנוער המשיך בלימודי הכינור. כעבור שנים אחדות יצא ללמוד חינוך מוסיקלי והיה אחד מחמישה תלמידי המכון למוסיקה באורנים שהקים אז ארנסט הורביץ הזכור לטוב. בהמשך למד קומפוזיציה עם אבל ארליך, יצחק סדאי ונועם שריף וכן ניצוח מקהלות עם גארי ברתיני. יצירותיו התחילו להתפרסם בתחילת שנות השישים. פרסים: פרס אקו\"ם (1968), פרס התנועה הקיבוצית (1972), פרס חבצלת (1999, 2004) ועוד. ביצוע יצירתיו (\"שירי אפַרים\" ו\"פיוטים\") זיכו את מקהלת הקיבוץ הארצי בפרס \"הביצוע המצטיין של יצירה ישראלית\" (1976, 1994). המוטטות שלו זכו בפרס \"יצירה מצטיינת\" בפרוייקט \"דורשים שלום בשיר\", במסגרת פסטיבל בך של אוניברסיטת אורגון (2002 - בניהולו של רילינג). בנובמבר 2006 נבחרה יצירתו \"פיוטים\" כ-\"יצירת החודש\" במסגרת של Musica International (נחשבת כמקיפה וחשובה ביותר בתחום המקהלות בעולם). דב כרמל חיבר מגוון רחב של יצירות בכלל ולמקהלה בפרט ואף כתב עיבודי א-קאפלה לעשרות שירים ישראליים. כתיבתו למקהלה הינה מודאלית-קונטרפונקטית במהותה, כשהטקסט, על רבדיו, משמש כוח מניע ליצירת מרקמים והצללות, בהם משתלבים מפעם לפעם, אמצעים אליאטוריים, אשכולות צליל ואמצעים נוספים. מבחר מיצירותיו למקהלה של דב כרמל יצא לאור על גבי תקליטור.