דוד זהבי

עיין ביצירות מאת דוד זהבי בהוצאת המכון

המלחין ה\'צבר\' הראשון. חבר קיבוץ נען. הורי אביו של דוד זהבי עלו לארץ ישראל מרומניה ב-1877 כחלק מהעלייה הראשונה, הגיעו לטבריה ומאוחר יותר עברו להתגורר בראש פינה, שם נולד אברהם גולדיס, אביו של דוד. ב-1895 התחתן אברהם עם רחל, עולה בת 19 מרומניה, ועבד לפרנסת המשפחה במפעל המשי שיזם הברון רוטשילד בראש פינה. משנקלע המפעל לקשיים פוטר אברהם מעבודתו ובני הזוג עברו בסביבות שנת 1900 ליפו, שם נולד דוד ב-1910, הילד השלישי במשפחה. לימים כתב כי \"הצלילים הראשונים שספגתי בילדותי היו מזיגה של צלילי הזמירות של שבת ויום טוב מפי אבא מחד – וצלילי המזרח שבקעו מבתי הקפה הערביים שבקרבת ביתנו מאידך.\" אביו קיוה כי יהיה חזן. זהבי למד בגן העברי שהיה ביפו והמשיך את לימודיו בבית־הספר תחכמוני בשכונת נווה צדק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה עם משפחתו על ידי השלטונות העות\'מאניים לזכרון יעקב. לאחר כניסת הבריטים שבה המשפחה לתל אביב. זהבי לא למד מוזיקה בצורה מסודרת בשל חוסר אמצעים. אחותו הגדולה, לאה גולדיס, דחפה אותו לקבל חינוך מוזיקלי בנגינה בכינור, אך כעבור זמן קצר עבר לפסנתר, ש\"קסם לי יותר בעושר צליליו\". הוא החל ללמוד אצל הפסנתרנית מרים לויט, ולאחר מכן למד אצל הדסה ביריביס. בגיל מבוגר יותר למד אצל מרים בוסקוביץ.‏ בצעירותו עבד בעבודות מזדמנות כמו דפוס, בניין ורצפות. עם בגרותו הצטרף למייסדי קיבוץ נען, מהנוער העובד, והיה חבר הקיבוץ כחמישים שנה, עד יום מותו. הוא עברת את שם משפחתו מגולדיס לזהבי. מלבד עבודתו בקיבוץ כחשמלאי, ארגן מקהלה ואירועי מוזיקה שבמסגרתם החל גם להלחין. לפסנתר ששימש אותו בימיה הראשונים של נען, דאג דוד כהן על ידי גיוס כספים למטרה זו. אט אט החל לפרסם את לחניו בכל הארץ והפך להיות אחד המלחינים המקובלים בזמנו. בשנת 1961 זכה בפרס יוסף אלקוני, המוענק במסגרת פרס אנגל על מנגינות למקהלה ולשירי ילדים ושירי עם.‏ זהבי נפטר ב-1977. הותיר אישה ושלושה בנים. נקבר בקיבוצו. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.