נחום נרדי

עיין ביצירות מאת נחום נרדי בהוצאת המכון

נרדי נולד בכ\"ו בשבט תרס\"א בקייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) לרחל לבית ברגינסקי ואברהם נָרוֹדְיֶצקי, משפחה חסידית של לומדי תורה. מגיל צעיר גילה כישרון מוזיקלי, בגיל שבע זכה לנגן בפסנתר משלו ומגיל 12 החל בליווי אמנים. נרדי זכה במלגה ללימוד בקונסרבטוריון של קייב וסיים לימודיו שם בהצטיינות ב-1915. חוקר הזמר העברי אליהו הכהן מספר כי נרדי זכה בסיום לימודיו בתחרות נגינה בפרס הראשון (במקום השני זכה ולדימיר הורוביץ).‏[1] עקב פרעות פטליורה ב-1919 עזב לוורשה, בה שהה שנתיים, ומשם עבר לווינה, ובה סיים את לימודיו באקדמיה למוזיקה ב-1922. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל בשנת 1923. לדברי הכהן, כאשר נרדי הגיע ארצה הוא התפרסם בתחילה כפסנתרן, אולם הבין שייעודו הוא הלחנה לאחר סיור מוצלח שערך עם הזמרת ברכה צפירה באירופה ב-1929 ואשר כלל הופעה בוורשה. נרדי נחשף בארץ ישראל למנגינות של עדות המזרח ויצר לחנים ששילבו אלמנטים מזרחיים במוזיקה מערבית. הוא חיבר לחנים לשירים רבים שהיו פופולריים בתקופת היישוב. נרדי שילב בלחניו יסודות מזרחיים, חלק גדול מהם למילותיו של חיים נחמן ביאליק. רבים משיריו הולחנו או עובדו במיוחד עבור ובהשראתה של הזמרת ברכה צפירה, שאיתה הִרבה להופיע בארץ ובחו\"ל ואף נישא לה. מבין שיריהם הידועים: \"בין נהר פרת\", \"יש לי גן\", \"שתו העדרים\", \"שיר העבודה והמלאכה\", \"עלי גבעה\", \"כחול ים המים\". בשנת 1939 ליווה נרדי את שושנה דמארי בפסנתר עת קיימה דמארי את הקונצרט הראשון שלה כזמרת, בהיותה בת 16 בלבד. בספטמבר 1947 ייצג את היישוב בכנס עולמי למוזיקה ולפולקלור שהתקיים בפריז וניגן שם מיצירותיו. הוא הופיע גם בפני פליטים יהודים. בתחילת שנות ה-50 נישא לזמרת אהובה צדוק ובשנת 1952 יצאו השניים למסע הופעות בארצות הברית שנמשך שנתיים. נרדי הלחין גם שירי ילדים רבים, שאת חלקם הגדול כתב לוין קיפניס, בהם: \"שנה טובה\" (שנה הלכה שנה באה), \"מי יבנה בית\", \"אני פורים\", \"לביבות\" (קמח מן השק), שיר לחמוטל של ח\"נ ביאליק ועוד. נרדי היה נשוי ארבע פעמים. מנישואיו לברכה צפירה נולדה בתו, זמרת האופרה נעמה נרדי; מנישואיו לאהובה צדוק נולד הבן יאיר. נחום נרדי נפטר בא\' בתשרי תשל\"ח, בגיל 76. נטמן בבית העלמין קריית שאול.