מרק לברי

עיין ביצירות מאת מרק לברי בהוצאת המכון

מרק לברי (1967 – 1903) היה מלחין פורה ומגוון, אשר נמנה עם דור המייסדים של המוסיקה במדינת ישראל. שמות תואר רבים תואמים היטב את המוסיקה של לברי: צבעונית, עליזה, אינטליגנטית, מודרנית, רומנטית, לאומית; אך מעל הכל – ישירה, מדויקת, "בגובה האוזניים"; מוסיקה שווה לכל אוזן ולב, אשר שבתה בקסמיה את הקהל והמבקרים כאחד וציירה בצלילים את רוחה של החברה הישראלית בראשית ימיה.

לברי הותיר אחריו מעל ל-400 יצירות מוסיקליות, רבות מהן טרם יצאו לאור וקיימות בכתב ידו בלבד. הוא כתב מגוון רחב של יצירות, מאופרות וסימפוניות ועד מוסיקה קאמרית ושירי עם.

לברי עלה לארץ ב-1935 ומייד הוקסם ממנה; מנופיה, מלשונה ומאורחותיה. הוא ספג השראה מן ההיסטוריה, השירה והמורשת, ורבות מיצירותיו הגיבו לאירועי השעה. כאשר עבר דוד בן-גוריון להתגורר בנגב, כתב לברי את הפואמה הסימפונית "נגב". לציון מלחמת העצמאות של ישראל, כתב את הסימפוניה "קוממיות". עוד כתב את הפואמה הסימפונית "עמק", המתארת בריקוד מסחרר ובצבעים עזים את שכרון החושים של חלוצי ההתיישבות החקלאית בעמק יזרעאל, את השירים "כינרת", "שיר החובש" ואת שיר-הלכת הראשון של צה"ל. בימים הרחוקים ההם, כאשר המפה הפוליטית הייתה שונה לחלוטין מימינו, כתב לברי אף את ההמנון הלאומי הראשון של לבנון.

מרק לברי נחשב בעיני רבים לרב-אמן של כתיבה מקהלתית ותזמורתית.