משה לוסטיג

עיין ביצירות מאת משה לוסטיג בהוצאת המכון

משה (ולטר) לוסטיג נולד ב-11/10/1922 בעיר ליגניץ בגרמניה. נפטר ב -18/9/1958 בגבעתיים, הותיר אישה ובן. רעייתו אביבה לוסטיג (לימים ויזל) מוזיקאית, נגנית נבל, מכאן נודעה חיבתו הרבה של משה לנבל ולא בכדי נתן לכך ביטוי בכמה מהלחנותיו ועיבודיו בהן שולבו קטעי נגינה לנבל. משה ניחן בשמיעה אבסולוטית וגילה כישרון מוזיקלי מגיל צעיר מאד. בגיל 5 החל בלימודי נגינה בפסנתר ואף החל בהלחנה של יצירות קטנות. בהיותו בן 6 חיבר אופרה בשם "אצבעוני", מילים ומוזיקה. בגיל 7 קיבל מילגה בקונסרבטוריה ע"ש "שטרן" ב-ברלין שם למד פסנתר, קומפוזיציה והרמוניה. בהיותו בן 8 השתתף בקונצרטים פומביים ובבקורות בעיתוני ברלין זכה לשבחים והוגדר כ"ילד-פלא".

בשנת 1933 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בגבעתיים. משה למד ב"גימנסיה הרצליה". פסנתר למד ב"קונסרבטוריון בוך" ו"בקונסרבטוריון שולמית" אצל אלכסנדר בוך, קומפוזיציה והרמוניה למד אצל פאול בן-חיים. את תורת הניצוח למד אצל אריך ואלטר שטרנברג וקורפטציה למד אצל מיכאל טאובה. בשנת 1939 קיבל מילגה והחל ללמוד נגינה בקרן-יער אצל הורסט סלומון, נגן קרן ראשון בתזמורת הפילהרמונית. עד 1942 ניגן קרן-יער בתזמורת וב"אופרה העממית הארצישראלית" בת"א ורכש ניסיון נגינה בתזמורת.

ב-1942 עבר להתגורר עם משפחתו בירושלים והתקבל לעבודה קבועה בתזמורת שרות השידור הפלסטיני בירושלים לימים קול-ירושלים. תחילה שימש משה כנגן קרן-יער שני לאחר מכן כמדריך להקת כלי-הנשיפה, כתב עבורה עשרות עיבודים וניצח על הלהקה. (מנהל מחלקת המוזיקה היה באותם ימים קראל סלומון). בד בבד החל משה לשמש כפסנתרן (לעיתים גם כנגן צ'מבלו) מלווה לצידו של הפסנתרן הוותיק אריה זקס, בין השאר ניהל אגודה לזימרה.

משנת 1948 עבר משה לעבוד ברדיו קול-ישראל בקריה בתל-אביב. במהלך עבודתו ברדיו עסק משה בליווי פסנתר לזמרות וזמרים רבים, ניגן בהרכבים קאמריים, ניגן יצירות כסולן וקטעי קישור, סייע בעבודת התקליטיה, ערך תוכניות מוסיקה, וביצע מאות עיבודים וחיבר מוסיקה לתסכיתים. מעל 1,000 הקלטות של קול ישראל בהם מנגן משה נישמרו והועלו לרשת, ברבים מהתקליטים מופיע כתב ידו המפרט את תוכן התקליט. בנוסף לעבודתו ברדיו החל משה להופיע בקונצרטים בכל רחבי הארץ כפסנתרן מלווה עם סולנים רבים, בהרכבים קאמריים שונים בינהם נגנים רבים מהרדיו ומהתזמורת הפילהרמונית. בשנות ה-40 הירבה משה להופיע עם הכנר סשה פרנס ובשנות ה-50 הרבה להופיע עם הכנר משה מורביץ ולאחר מכן נוצר הטריו עם הצטרפותו של הצ'לן עוזי ויזל. הקונצרט הראשון בו הופיע משה כסולן עם תזמורת רשות השידור בירושלים היה הקונצ'רטו של גריג ועל פי הבקורות זכה להצלחה רבה. משה ניגן קונצרט ל 2 פסנתרים עם הפסנתרנית עליזה שמוקלר הס. (פסנתרנית ומורה לפסנתר בקונסרבטוריון "תל-אביב" בשנת 1937/38). קונצרט של באך ל-4 פסנתרים עם הפסנתרנים: יוסף טל, אריה זקס ו- וידני סול (1943). במרץ 1948 ניגן עם יוסף טל סונטה ל-2 פסנתרים וסונטה ב-4 ידיים של מוצרט. בחודשים יוני יולי 1958 ניגן בתזמורת הפילהרמונית בסימפוניה של קאבלבסקי בניצוחו של דימטרי מיטרופולוס וכן ניגן כסולן ברדיו יצירות רבות בינהן של שומן, גריג, מוצרט, פולנק ואחרים לחלקם ניתן להאזין באתר הסיפריה הלאומית.

משה הופיע כמלווה ברסיטלים של אומנים ידועי שם מחו"ל בהם: הכנרת אידה הנדל בשנים 1952 ו-1954 ובשנת1957 ואף התלווה אליה בסיורי קונצרטים בחו"ל, הכנרים לורנד ארוין פניבש, אוסי רנרדי, טוסי ספיבקובסקי, ארתור גרומיו, סנדרו מאטרסי (פלורנץ), רודולף קוליש ותיאו אולוף וכן את הצ'לנים פאול טורטליה, אנדרי (ניקולס) נברה, איגור פייטיגורסקי, מוריס ג'נדרון, רודולף קוליש, נגן המפוחית לארי אדלר, הזמרים ריצ'רד טאקר, הזמרת מטווילדה דובס וזמרי אופרה שונים.

במקביל לנגינתו עסק משה גם בהלחנה ובעיבודים רבים (מאות עיבודים).

בין יצירותיו המולחנות:

  1. סונטה לקלרינט ופסנתר (1938)
  2. אריה (17/71938).
  3. סונטינה מרץ (1939).
  4. סונאטה לפסנתר מס' 1 (1942). אורך היצירה 10 דק'.
  5. "פרלוד" קטע לפסנתר (1943). אורך היצירה 5 דק'.
  6. קטעים לנבל וקרן-יער (1942-1948).
  7. סונטה לנבל (1942). אורך היצירה 10 דק'.
  8. סונטינה לנבל (1942). אורך היצירה 7 דק'.
  9. סונטה לקרן-יער ונבל (1943/44) נוגנו על ידו ועל ידי רעייתו הנבלנית אביבה לוסטיג.
  10. חמישיה לחליל ורביעית מיתרים בפרק אחד (1945).
  11. קונצ'רטינו לנבל וכלי מיתר (עיבוד חופשי לפי סונטה של מוצרט)(1945) אורך היצירה 10 דק'.
  12. "כנרת" פנטזיה סימפונית על שתי נעימות ישראליות (1945). אורך היצירה 16 דק'. היצירה עובדה מחדש (1951). אורך היצירה 17.5 דק'.
  13. סויטה על חמש נעימות פסח מסורתיות לחמישיית כלי נשיפה (1945). משך היצירה 14 דק'.
  14. קטע לפסנתר (1946). נוגן ע"י הפסנתרנית עליזה שמוקלר הס, אורך היצירה 8.5 דק'.
  15. סונטה לכינור ופסנתר (1946).
  16. שתי זוטות לפסנתר מס' 4 (1946).
  17. רונדו לשישייה לחליל, קלרינט, פגוט, כינור, ויולה וצ'לו (27/7/1947). אורך היצירה 7.5 דק' .
  18. סויטה, חמש נעימות חסידיות בעיבוד חופשי לשלישיית מיתרים עם פסנתר (1949). אורך היצירה 11 דק'.
  19. סקרצו לתזמורת כלי נשיפה וכלי הקשה. היצירה נוגנה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של ז'או מרטינון (15/12/1958) ותזמורת צה"ל בניצוחו של שלום ריקליס (1950). אורך היצירה 10 דק'.
  20. שתי זוטות (באגאטלס) לפסנתר (1951). אורך היצירה 3.5 דק'.
  21. שירים ללא מילים לאלט, חליל, נבל וחמישיית מיתרים.
  22. סונטינה לפסנתר (1953). אורך היצירה כ-12 דק'.
  23.  שתי סונאטות לפסנתר.
  24. שני פרקי תהילים לפי נעימות מזרחיות מסורתיות לצ'לו נבל ורביעיית מיתרים, נוסח ראשון (1948) נוסח שני (1954).
  25. סונטינה מס' 1 לפסנתר (על 3 נעימות מאת ניסן כהן מלמד) (1954). מוקדשת למורה לפסנתר של משה, אלכסנדר בוך. אורך היצירה 12 דק'. (הנעימות הן: "פיתחו לי שערי צדק", "רקפת", "יהי שלום בחילך"). ביצוע בכורה על ידי המלחין (6/3/1956) במסגרת קונצרט למוסיקה קאמרית בת זמננו בבית ציוני אמריקה.
  26. סונאטה לצ'לו ופסנתר, 2 פרקים (ינואר 1955) מוקדשת ליהויכין סטוצ'בסקי. אורך היצירה 25 דק'. ביצוע בכורה (7/11/1955) הוקלט גם ברדיו קול ישראל.
  27. "פעמונים בירושלים" למקהלה מעורבת, 4 קולות (13/1/1955). המילים (ש. שלום). מוסיקה לאות ורקע לתוכנית רדיו "מלכודת", להקה אינסטרומנטלית (ינואר 1956).
  28. מוסיקה לפנטומימה "הבת של ג'פטה" עבור סרטי סקופוס. (1956).
  29. מוסיקה להצגה "נשף הגנבים" בתיאטרון "הבימה" (1957).

משה שקד על הלחנת יצירה תזמורתית גדולה, קונצ'רטו לכינור ותזמורת. ערב מותו הספיק לסיים את הלחנת חלקה הראשון. היצירה הוקדשה לכנר תיאו אולוף.

פרסים:

  1. פרס בתחרות מוסיקלית לחיבור "סויטה על נושאים יהודיים" עבור היצירה "סויטה לשירים ישראלים". (11 מרס 1946).
  2. פרס בתחרות מטעם הרדיו ל"יצירה על נושאים ישראלים", עבור חיבור הסואיטה "כנרת" (1945).
  3. פרס מילוא, בשנת (27/12/1957).
  4. פרס מוסיקלי משותף מ"קול ציון לגולה" על עיבוד מוסיקה למקהלה מעורבת. (16 ינואר 1957). הפרס ניתן גם לגב' מריים שטל מחברת המוסיקה.

אקו"ם:

משה התקבל כחבר באגודת אקו"ם החל מ-1 ינואר 1949.

אחדות מיצירותיו הוצאו לאור באמצעות "המכון למוסיקה ישראלית" .

ביבליוגרפיה:

  1. עוזי ויזל, "דיוקן: משה לוסטיג ז"ל", ירחון הנוער המוסיקלי בישראל 1, 9 אוקטובר 1958: 2. (למאמר מצורפת רשימת יצירותיו)
  2. יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל: מוסיקה ומוסיקאים בישראל, (תל אביב: עם עובד), עמ' 40, 219.
  3. Max Brod, Der Musiks Israel, (Kassel: Barenreiter, 1976), p .103
  4. משה לוסטיג, "לשאלת עיבודו של שיר העם העברי", בת קול 2, ו' אדר תשכ"א: 38.
  5. פטר עמנואל גרדנויץ, מוסיקולוג, בסיפרו תקציר ביוגרפי על משה לוסטיג, עמ' 68 Music and musician in Israel : a comprehensive guide to modern Israeli music. Peter Emanuel Gradenwitz Tel Aviv: Music Publication 1959\1977\1978 p.153
  6. צבי אבני, במפעם אישי: פרקי חיים במוסיקה, (תל אביב: מבע 2012).
  7. הקדמה ליצירת המלחין משה לוסטיג "סקרצו לתזמורת כלי נשיפה וכלי נקישה" בביצוע התזמורת הפילהרמונית (15/12/1958) מתוך תוכניית הקונצרט, נכתב על ידי המוסיקולוגית פרופ' יהודית כהן.
  8. המכון למוסיקה ישראלית: ביוגרפיה ורשימת יצירות שהוצאו לאור.
  9. A descriptive bibliography of art music by Israeli composers
  10. Alice Tischler, Harmonie Park Press, 2011
  11. Lexikon verfolgter Musiker und Musikerinnen der NS-Zeit
  12. Universitat Hamburg, Claudia Maurer zenck
  13. מיכל זמורה-כהן, רפרטואר אישי, מיכל זמורה-כהן, מו"ל דביר, 1997.

עיתונות:

  1. משה לוסטיג ז"ל, מאת צבי סנונית, עיתון למרחב, 24 אוקטובר 1958, עמ' 6.
  2. תווים, "אותיות קידוש לבנה" ו"טל ומטר", למשה לוסטיג עם קבלו את פרס המוסיקה מטעם מועדון מילוא, מאת מנשה רבינא, עיתון דבר, 3 ינואר 1958.

השמעות:

  1. הספריה הלאומית www.nli.org.il. כותרים בהם ניתן לשמוע את משה מנגן מהקלטות בקול ישראל מרביתם ליווים חלקם עיבודים וכמה יצירות סולו.
  2. אתר זמרשת www.zemereshet.co.il. כותרים בהם ניתן לשמוע את משה כמלווה וכן עיבודים רבים חלקם גם בביצועו.
  3. אוצר הזמר העברי iba.org.il (בדומה לאתר המוסיקה בספריה הלאומית).

 

ערך וכתב: דן לוסטיג