יחזקאל בראון

עיין ביצירות מאת יחזקאל בראון בהוצאת המכון

יחזקאל בראון, חתן פרס ישראל למוזיקה (2001), נולד בברסלאו, גרמניה (היום ורוצלב, פולין). הוריו התיישבו בארץ ישראל בשנת 1924. לאחר שירות בבריגדה היהודית באיטליה ובמלחמת השחרור היה שנים אחדות חבר קיבוץ משמר העמק בו עסק בפלחה. לאחר עזיבת הקיבוץ למד באקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', ומייד לאחר מכן לימד באקדמיה ששולבה מאוחר יותר באוניברסיטת תל אביב, בה כיהן כפרופסור לתיאוריה והלחנה. כמו כן לימד בסמינר הקיבוצים (1960-1951). התעניינותו בתרבות ובשפות קלאסיות הביאה אותו ללימודי יוונית עתיקה ולטינית, והוא קיבל תואר מוסמך של אוניברסיטת תל אביב בלימודים קלאסיים. בשנת 1975 למד שירה גרגוריאנית במנזר סולם הבנדיקטיני בצרפת מפי האב דום ז'אן קליר ושב לשם בשנים הבאות לעבודת מחקר. נפטר בתל אביב בשנת 2014. 

בראון היה מלחין פורה ביותר שחיבר בתחומי המוזיקה התזמורתית (בעיקר קונצ'רטי), הקאמרית, המקהלתית, והקולית-סולנית. גישתו הייחודית להלחנה התבטאה בהצהרתו כי "אני כותב את מה שאני שומע" בשמיעתו הפנימית וכי הוא נמנע מכל מחשבה ומכל תכנון אידיאולוגי על דרך הלחנתו, ומכאן הגיוון העצום בשפתו כמלחין. בחלק מיצירותיו המקהלתיות הושפע מהמלוס היהודי המסורתי הן האשכנזי, הן הספרדי. ביצירותיו התזמורתיות והקאמריות מתגלות השפעות המלחינים הנערצים עליו, במיוחד הידן, ברהמס וברטוק. הוא התנסה ביצירות מועטות בטכניקת שנים עשר הטונים אולם נטש אותה במהרה. הגורם השליט בכל יצירותיו הוא מלודיה יפה וקומוניקטיבית, צורה קלסית בהירה, והרמוניה מודאלית או טונאלית עשירה . 

 ספר על חייו ויצירתו של יחזקאל בראון, הכולל פרקים אוטוביוגרפיים וכן פרקים אנליטיים פרי-עטם של פרופ' יהואש הירשברג ושל בתו של המלחין, המלחינה, הפסנתרנית והמוזיקולוגית רותם לוז, וכן פרקים מאת נפתלי וגנר ויוסף גולדנברג, עתיד לצאת לאור בקרוב בהוצאת המכון למוזיקה ישראלית.