יוסף קמינסקי

עיין ביצירות מאת יוסף קמינסקי בהוצאת המכון


\"כאשר הזמינני ברוניסלב הוברמן להצטרף לתזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית, שמחתי בכל לבי, קיבלתי את ההצעה בהתלהבות ממש... מאז קשורים חיי הדוקות בתולדותיה של התזמורת הפילהרמונית\", סיפר יוסף קמינסקי. אחת מהדמויות הבולטות בתזמורת הארץ ישראלית. קמינסקי מילא בה את תפקיד הכנר הראשון במשך שלושים ושתיים שנה, מאז שעלה לארץ בהזמנתו של הוברמן ועד לפרישתו. הוא גם ניצח על התזמורת בהזדמנויות רבות, בין היתר בקונצרט שקיימה התזמורת במדבר המצרי עבור חיילי הבריגדה היהודית בימי מלחמת העולם השנייה. אולם האירוע החשוב ביותר שבו תפס קמינסקי את שרביט הניצוח היה במעמד הכרזת המדינה, אז ניצח על חברי התזמורת שניגנו את המנון \"התקווה\". הוא נולד באודסה, למשפחת תיאטרון ידועה, והתחנך בוורשה. אמו, אסתר רחל קמינסקי, שזכתה לכינוי \"אֵם התיאטרון האידי\", הייתה דמות כה אהובה שברבות מהופעותיו בארץ במסגרת רביעיית המיתרים שהקים התקבל בנה בתשואות שנועדו לכבודה. בגיל שבע עשרה הופיע לראשונה כסולן עם התזמורת הפילהרמונית של וורשה. כמה שנים לאחר מכן עבר לברלין ואז לווינה כדי להשתלם בכינור ובקומפוזיציה. עם שובו לוורשה קיבל את משרת הכנר הראשון של תזמורת הרדיו בעיר זו, והיה חבר ברביעייה הוורשאית. קמינסקי סיפר כי הייתה זו האנטישמיות המתגברת, שהופנתה לעתים קרובות כלפי חברי הרביעייה היהודים, שהביאה אותו להחלטה לקבל את הזמנתו של הוברמן ולעלות לארץ. את עיקר התפתחותו כקומפוזיטור עשה קמינסקי לאחר עלייתו. כמלחינים אחרים מבני דורו, ראה חשיבות רבה ליצירתו של סגנון לאומי מקורי חדש, ובדומה לרבים מהמלחינים העולים מאירופה סבר שאחד המקורות החשובים לכך יהיו המסורות המוזיקליות של עדות המזרח. יצירותיו התזמורתיות של קמינסקי נוגנו על ידי התזמורת בהופעותיה בארץ ובחו\"ל, ואחדות מהן זכו בפרסים.