חומרים לביצוע
ספריית מממ"י
קטלוג תקליטורים
ספרים
פרסים
חדשות מקוונות
מאמרים
ארכיון
דף הבית
המלחינים באתר
חדשות ממ"י
ממ"י מציג
יומן קונצרטים
אודות המכון
נציגינו בחו"ל
קישורים
צור קשר
:חיפוש
חיפוש מתקדם
דרכי הרכישה באתר
הרכב
חדשות מקוונות
שגרירות ישראל בצ'כיה והמכון למוסיקה ישראלית יעניקו אוסף של פרטיטורות והקלטות של מוסיקה ישראלית, בהוצאת ממ"י, לפקולטה למוסיקה באקדמיה לאמנויות הבמה בפראג.
המתנה תוצג ב-9 באפריל בפני הציבור על-ידי ד"ר נעמי זרובובה, סגנית דיקן האקדמיה; מר זיו נבו קולמן, בשם השגרירות; ומר פאול לנדאו בשם ממ"י. התצוגה תתבצע במסגרת אירוע מקדים לקונצרט של הצ'לנית דומיניקה הושקובה והתזמורת הקאמרית קווטרו, בניצוח מארק שטילץ, אשר יכלול, בין היתר, את יצירתו של צבי אבני 'קדיש' לצ'לו ותזמורת כלי קשת (1991/1987; ממ"י 6909).
* * *
שבחי הביקורת לתקליטור לציון 100 שנה לעדן פרטוש
לציון 100 שנה להולדתו של עדן פרטוש (1977-1907), הוציאה חברת ההקלטות הונגרוֹטוֹן תקליטור המציג שלוש מיצירותיו הקונצרטנטיות: שיר תהילה (1949; ממ"י 300), שהוא הראשון מבין שני הקונצ'רטי לוויולה שחיבר; קונצ'רטו לכינור (1958; ממ"י 32); ושילובים לוויולה ותזמורת קאמרית (1970; ממ"י 161). בהסבריו לתקליטור, כותב באלינט ורש כי שלוש היצירות ממחישות את התפתחותו הסגנונית של פרטוש – לצד התפתחויות כלליות יותר במוסיקה של דור המייסדים של המוסיקה האמנותית בישראל. לדבריו, הניסיון ליצור סגנון מוסיקלי ישראלי ייחודי "נע בין האקזוטיות שאפיינה את האימפרסיוניזם של ראשית המאה, דרך החיפוש אחר הסגנון הים-תיכוני ועד להפשטה – הרעיון של איחוד שיטתי בין הניבים המוסיקליים, הזרים זה לזה, של המזרח והמערב. תפקידו של פרטוש בסיפור חלוצי זה הוא מעניין במיוחד, שכן בתקופה שנמשכה מעט יותר משני עשורים כיסו יצירותיו את כל הספקטרום". שלוש היצירות מבוצעות על ידי הכנר וילמוס סבדי, הוויולן פטר ברסוני והתזמורת הסימפונית ההונגרית בניצוחו של מנהלם המוסיקלי, אנדרש ליגטי; ראו גם http://www.hungaroton.hu/en/node/4245/news. התקליטור זכה לביקורת חיובית בכתב העת המקוון Klassik Heute, אשר העניק לו 9 כוכבים (מתוך 10). את הביקורת ניתן לקרוא בקישור הבא: http://tinyurl.com/2abk26
* * *
IMI-CD-14: 'ספר האתגרים' מאת אנדרה היידו
אלבום זה מציג 42 קטעים מתוך ספר האתגרים מאת אנדרה היידו – אוסף בן שלושה כרכים המכיל 97 "קטעים, תרגילים ומשחקים לפסנתר" (1991–1999; ממ"י 7228–7230). חמשת הפסנתרנים – אריאל הלוי, עמית גילוץ, יובל ברונר, אביטל רשף ויונתן וגנר – למדו עם אנדרה היידו בבית הספר התיכון למדעים ואמנויות בירושלים, שם התנסו בשיטת הלימוד המיוחדת שפיתחו היידו ומיכאל וולפה עבור בית הספר, ששילבה נגינה, שירה, אלתור, משחק והלחנה. ספר האתגרים נוצר כבסיס לשיעורי המוסיקה בשיטה זו; התוצאה, לדברי המלחין, היא "יצירה רבת פנים המאחדת בתוכה קומפוזיציה, אלתור ופדגוגיה אינטראקטיבית". ההסברים לתקליטור, בעברית ובאנגלית, הם פרי עטו של המלחין. את התקליטור ניתן לרכוש באמצעות אתר האינטרנט של ממ"י.
* * *
IMI-CD-13: מוסיקה לפסנתר מאת צבי אבני
אלבום תקליטורים כפול זה מציג את מכלול היצירות לפסנתר סולו של צבי אבני (נ' 1927), בביצוע אריה ורדי ושבעה מתלמידיו בעבר ובהווה. אבני הקדיש את התקליטור לזכרה של רעייתו, חנה ידור-אבני (1946–2005), אשר יזמה את הפרויקט בשיתוף עם פרופ' ורדי. כלולות בו היצירות הבאות: קפריצ'יו (1975/1955; ממ"י 6142), בנגינת יונתן ענר; סונטה לפסנתר מס' 1 (1961; ממ"י 7791), בנגינת מיכל טל; אפיטף – סונטה לפסנתר מס' 2 (1979; ממ"י 6287) בנגינת תומר לב; סונטה לפסנתר מס' 3: על סף הזמן (1993; ממ"י 7425) בנגינת אריה ורדי; טריפטיכון (1993; ממ"י 6996) בנגינת דוראל גולן; מאז ומשם (1998; ממ"י 7184) בנגינת שי רוזנבוים; פרקי יומן (2001; ממ"י 7262), בנגינת דניאל גורטלר; ואינטרלודים של סתיו (2006; ממ"י 7726) בנגינת רן צמח. החוברת המלווה את האלבום כוללת מאמר על יצירותיו לפסנתר של אבני מאת הפסנתרן והמוסיקולוג אסף שלג, וכן את הסבריו של אבני על כל אחת מהיצירות. ניתן לרכוש את האלבום באמצעות אתר האינטרנט של ממ"י
* * *
פנינה זלצמן ז"ל
חברי עמותת המכון למוסיקה ישראלית, הועד המנהל וצוות העובדים אבלים על מותה של הפסנתרנית הדגולה, כלת פרס ישראל, פנינה זלצמן (1922 – 2006), שהלכה לעולמה ב-16 בדצמבר 2006 (כ"ה כסלו תשס"ז). פרופ' זלצמן הייתה מן הדמויות המרכזיות והמובילות בחיי המוסיקה בארץ – כסולנית, כנגנית קאמרית וכמחנכת. נגינתה היוותה מקור השראה לכמה מחשובי המלחינים בישראל, שהקדישו לה מיצירותיהם, והיא תרמה רבות לביצועה וקידומה של היצירה המקורית הישראלית בארץ ובעולם. יהי זכרה ברוך.
* * *
הספרייה של מממ"י: שלב חדש בהתפתחות ממ"י
במשך 44 שנות קיומו, הפיק המכון למוסיקה ישראלית (ממ"י) יבול מרשים ומעורר-גאווה: הוא הוציא לאור כ-2300 יצירות, הפיק עשרות תקליטורים, ואסף והפיץ כמות גדולה של מידע בדרכים שונות ומגוונות – מ-חדשות ממ"י, דרך אתר האינטרנט, ועד לביוגרפיות ומונוגרפיות. אנו שמחים לבשר כי המכון נוטל על עצמו בימים אלה משימה חדשה, ייחודית וחיונית, אשר תהווה עליית מדרגה משמעותית בפעילותו. המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ומשרד החינוך התרבות והספורט, מינהל התרבות, החליטו על ייסודה של ספרייה מרכזית למוסיקה ישראלית, והטילו את מלאכת הקמת הספרייה על המכון למוסיקה ישראלית בתוקף היותו גם המרכז למידע למוסיקה בישראל (מממ"י). מטרתה של הספרייה היא לאסוף מידע על המוסיקה הישראלית, להעניק קורת גג למרב היצירות של המלחינים הישראלים – בין אם יצאו לאור ובין אם לאו – ולעשותן נגישות לקהל הרחב בארץ ובחו"ל. קשה להפריז בחשיבותה של החלטה זו אחרי שנים רבות שבהן היו היצירות הישראליות מפוזרות במוסדות שונים ואצל מו"לים שונים (אשר מספרם, וכמוהו גם מספרן של חנויות המוסיקה, הולך ומתמעט). יצירות רבות נעלמו מהרפרטואר רק מפני שהשגת התווים הנחוצים לביצוען הפכה למשימה בלתי אפשרית. עם הקמתה של הספרייה תהיה לקהל המעוניין כתובת שבה יוכל לעיין במרבית היצירות שנכתבו בארץ במהלך השנים, להאזין להקלטות שלהן, לקבל מידע רלבנטי אודותן, להזמינן ו/או לרכוש אותן במקום. ההתארגנות לקראת מילוי משימה זו נמצאת בעיצומה. המכון מכין קטלוג חדש ומפורט של מאות היצירות (שלא בהוצאת המכון) שכבר היו בספרית המכון, וקולט יצירות נוספות. הספרייה גם קולטת את אוסף התווים של המקהלה הלאומית 'רינת', שמאז פירוקה של המקהלה לא היה בו שימוש. אנחנו מנהלים משא-ומתן עם בעלי הזכויות (מלחינים ומו"לים) לצורך ניסוח החוזים אשר יהוו את התשתית המשפטית לקבלת רישיונות לשכפול, לממכר ו/או להשאלת היצירות שיכללו באוסף. אנחנו גם פועלים לשדרוג אתר האינטרנט של המכון והפיכתו לדו-לשוני (עברי-אנגלי), על-מנת להתאימו למתן שירות מלא לקהל המעוניין בספרייה החדשה. וכמובן, אנחנו מכינים תנאים הולמים לאחסון התווים, ההקלטות ושאר החומרים, ולעיון הקהל בהם. אני מנצל הזדמנות זו ופונה לכל מלחיני ישראל לסייע לנו למלא את תפקידנו על הצד הטוב ביותר. בקשתנו היא להעמיד לרשותנו עותקים מיצירותיכם אשר יצאו לאור אצל מו"לים אחרים, כמו-גם כתבי יד קריאים; אנו מעוניינים לקלוט פרטיטורות לצד סטים של תפקידים מועתקים. הקלטות של יצירותיכם יתקבלו אף הן בברכה. הנכם מוזמנים להתקשר למכון ולקבל מידע מלא על דרכי פעילותה של הספרייה בהמשך הדרך. אנחנו מלאי תקווה כי האוסף החדש יגדל תוך זמן קצר, וכי הספרייה של המרכז למידע למוסיקה בישראל תמלא חלל שהיה זמן רב מדי ריק. אנחנו מיחסים למשימה שקיבלנו על עצמנו חשיבות רבה ומקווים כי בעתיד הנראה לעין יעלה בידינו להפוך הספרייה החדשה למוסד מרכזי בחיי המוסיקה בישראל. אנחנו שותפים לשמחתם של כל מלחיני ישראל, הראויים לשירות הזה, ונפעמים מכך שהמכון למוסיקה ישראלית והמרכז למידע למוסיקה בישראל עוברים לשלב חדש בפעילותם. פאול לנדאו עורך ראשי מכון למוסיקה ישראלית
* * *